חומר ורוח - הבלוג

אוקטובר 10, 2016

לראות, לנשום, לחוש – ולהתחדש

 למצוא איזון

השנה החולפת (תשע"ו) הייתה בהחלט מעניינת ושונה. בתחילת השנה קיבלתי החלטה לנסות להנמיך קצת ווליום של עבודה ועשיה בתחום עיצוב הפנים, של כתיבה בבלוג מדי שבוע ועוד כל מיני רעשים שהוציאו אותי קצת מאיזון. חשבתי להתכנס קצת פנימה לחשיבה מחודשת – לאן פני? רציתי קצת להרגיש יותר את עצמי ואת הקרובים לי. לשמוע מנגינה יותר נקיה, יותר מדויקת.

פטיפון

הודעתי לעצמי בחגיגיות שאני ב"חצי שנת שבתון". לא שחס וחלילה משרד החינוך או כל גורם אחר מממן לי את "חצי שנת השבתון", אבל ככה זה כשעצמאים, לפעמים צריך לדמיין שכאילו מישהו נותן לנו חסות ומימון, אחרת לא נוכל למצוא את נקודת האיזון.

החלטתי לנוח קצת. מה יש, לא מגיע לי? בכוונה לא הכרזתי על כך קבל עם ועדה כדי שלא יפריעו לי חלילה במנוחתי. הבטחתי לעצמי לא להתפתות ולקחת פרויקטים חדשים, נרשמתי לקורס אחד שליווה אותי במהלך השנה, קורס בלוגריות של יונית צוק "הפרלמנט", ויצאתי לדרך – לראות, לחוש, לנשום!

הייתי קצת נאיבית. כמו אישה לפני חופשת לידה שחולמת על המנוחה שתתאפשר לה בתקופה הזו, על הכושר שתחזור אליו, על הארוחות הבריאות שתכין לבעל ולילדים והדיאטה שהיא עצמה תתחיל ותתמיד בה כמובן… אז זהו, שאמרתי, נאיבית.

אופניים

במציאות, עד שהתחלתי "לפנות את השולחן" מעבודה, מפרויקטים ומלקוחות אהובים, הוא התחיל להתמלא במחשבות וברעיונות שרק הוא היושב למעלה יודע איך הגיעו לראשי ומשם מהר מאד לשולחני…  בתחילה בצורת פתקים וניירות עם שרבוטי רעיונות, ודי במהירות בצורת ניילוניות (בעברית תקנית: שומרנים או שמרדפים) מחברות, שמות של ספקים, הזמנות של חומרים, ופתאום הרגשתי שיש משהו חדש באוויר!! שיש לי עסק חדש שנולד לו ככה פתאום, בלי הרבה כוונות, או הכנות.

איור משהו חדש באוויר

 אז מה שלא עשיתי בשנה החולפת זה לנוח. ומה כן עשיתי?

נפרדתי מכמה פרויקטים גדולים שאת חלקם ליוויתי תקופות של בין שנתיים לשלש. נפרדתי מעובדות נאמנות וחרוצות שעבדו איתי בתחום עיצוב הפנים בשנים האחרונות.   עשיתי מיתוג חדש לעסק שלי – חומר ורוח. ואם לא קראתם את הפוסט על המיתוג החדש כנסו לכאן (שווה ממש)   הכרתי המון בלוגריות חדשות מעניינות ואיכותיות שחלקן הפכו לחברות של ממש. (מסתבר שקורה גם אחרי התיכון ואפילו אחרי גיל 40)   על הדרך חגגנו בת מצווה לילדה, וחתונה "לישיבה בוחער" שלנו (אבל לא לפני שמילאתי "מחברת שידוכים" שמנה ועסיסית עם פרטיהן האישיים של המון בחורות מעולות ממיטב הסמינרים בבני ברק וירושלים כפי שנמסרו לי משדכני ושדכניות המגזר).   התחלתי עסק חדש "חומר ורוח – אומנות עברית" וקלטתי נשות צוות חדשות בסטודיו, מעצבת גרפית ומעצבת תעשיתית. יחד אנחנו יוצרות אומנות יהודית / ישראלית מקורית. מדובר בקולאז'ים של תמונות וחומרים המרכיבים יחד פסוק שיר או אמרה משמעותית. זו אמנות מודרנית המבוססת על הדפסים. אומנות קלילה מצד אחד, ומלאת משמעות מאידך, והכל על טהרת העברית.   פתחתי חנות אינטרנטית אחת במרמלדה מרקט (מוזמנים להתרשם כאן) וחנות נוספת לתושבי חו"ל ב etsy.com. בחנויות ניתן לרכוש את המוצרים של "חומר ורוח – אומנות עברית". נכון לתחילת שנה זו, שנת תשע"ז, יש לנו 4 קולאז'ים המופיעים בחנות (המורכבים מ 27 תמונות מקוריות שונות) ועוד 3 מוצרים בשלבי ייצור מתקדמים. במשרה חלקית   אני ממשיכה גם לעצב בתים בחומר וברוח. אך מכיוון שזמני מוגבל אני בוחרת אותם בפינצטה ומעצבת רק בתים מיוחדים לאנשים עוד יותר מיוחדים…   בין לבין אני מארחת אנשים מקסימים מכל העולם (ולפעמים גם מהארץ) שבאים ליחידת הנופש שלנו. וגם כאן התחדשנו. אל תאמרו עוד "ברצוני להתארח בחצר סולימן או בסוויטת סלומון" אמרו מעתה: "ברצוני להתארח בסטודיו חומר או בסוויטת רוח", אם תרצו, אפשר כמובן בשניהם גם יחד…   ולסיכום, אמנם איני יכולה לדווח על שנה שבה צברתי שעות שינה אבל בהחלט על שנה עם שעות למידה ועשיה, על שנה של התחדשות והתכווננות.

וספור הכוכבים

 ומה למדתי בשנה הזו?

למדתי שלפעמים, למרות שעוסקים בדברים שמאד אוהבים, צריך לעצור, להשתיק רעשים ולמצוא את האיזון שנכון ומדויק לי כרגע. ההרגשה ששיווי המשקל חזר אלי היא הרגשה מרגיעה בהחלט.   למדתי שלעבוד עם צוות הטרוגני כשכל אחת באה מרקע אישי ומקצועי אחר זה דבר נפלא ומעשיר.  למדתי שוב, שאני אוהבת להתחדש גם במחיר של עבודה מאד קשה.  למדתי שיש לנו יופי של שפה ואוצר של חכמה ושרבים מייחלים לפגוש אותן, גם על קירות הבית.

לכבוד השנה החדשה שמחה לשתף אתכם בשניים מהמוצרים החדשים של חומר ורוח – אומנות עברית, הנמצאים בתהליכי ייצור מתקדמים. שניהם ניזונים מתחושת ההתחדשות ומשלימים זה את זה. האחד הוא שירה של לאה גולדברג – "תפילה" או כפי שידוע ברבים "למדני אלוהי", והשני הוא אמרתו המפורסמת של הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "הישן יתחדש והחדש יתקדש". התמונות בהמשך הפוסט הם רק טעימה גרפית מהמוצר השלם.

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

 

לנשום לחוש לראות

בשירה של גולדברג היא מבקשת להתפלל ולברך, לא על עושר ואושר וגם לא על הצלחה וסיפוק אישי, אלא על היכולת לחיות את החיים מטוב ועד רע, מבשלות ועד קמילה, מתקווה ועד כישלון – עם הרגשת משמעות בכל שלב ושלב. היא מתפללת על הדברים הפשוטים – לנשום, לחוש, לראות. וגם על הדברים המורכבים – כמו תקוה בזמנים קשים, או הודאה בכישלון (אוי כמה שזה מורכב !) לאה גולדברג כותבת על מחזוריות הטבע שבה אין רק צמיחה, ורק הצלחה. יש צמיחה וקמילה ושוב צמיחה, ויש הצלחה אבל גם כישלון, שמתוכו ישובו ויצמחו הצלחות נוספות, ואפילו גדולות יותר.

שירה של לאה גולדברג מתחבר בעיני לדברי הרב קוק "הישן יתחדש והחדש יתקדש" – ההתחדשות האמתית צומחת מהשורשים של הישן. יש דברים ישנים, עמוקים שאנו יכולים למצוא בהם בכל יום טעם חדש, אם רק נפתח את לבנו ונחפש בהם את החידוש וההתאמה לחיינו. בחדש לעומת זאת, אנו חייבים ליצוק תוכן ומשמעות, אחרת הוא לא ישרוד בעולמנו לאורך זמן.

הישן יתחדש (1)

ברכה ותפילה

מודה לך ריבון עולמים על כל הטוב החדש שדאגת לגלות לי השנה, על כל הנשים הנפלאות שזימנת לי לפגוש, ידידות, חברות, שותפות ליצירה ואפילו כלה שלא יכולתי לדמיין מתוקה ממנה. על כל הרעיונות החדשים שנתת לי לדמיין, לראות, וליצור השנה. מודה לך ריבון עולמים על כל הטוב הישן שאתה ממשיך להעניק לי בכל יום ויום. על איש אוהב ותומך, על פרותינו המתוקים והמיוחדים. על כח היצירה שאתה ממשיך לטעת בי מדי שנה בשנה. על הזכות ליצור ולעסוק בחומר וברוח שאני כה אוהבת.

כמעצבת פנים אני מתפללת שהשנה נראה סביבנו יותר אומנות ואביזרים, תמונות והדפסים בעברית. יש לנו שפה יפה ונהדרת. יש לנו תנ"ך מלא בפנינים. יש לנו אמרות ומאמרים של הוגי דעות וסופרים עבריים, שנוגעים ונותנים משמעות לחיינו. יש לנו שירה עתיקה וגם מתחדשת, מדוד המלך ועד זלדה.

אגודה אחת – מיזם כרזות מעוצבות לסוכות

מיזם יפה שכל כך מתאים למגמה הזו, הוא מיזם כרזות מעוצבות לסוכות לזכר הרב איתם ונעמה הנקין שנרצחו בחג הסוכות בשנה שעברה. היצירה האחרונה שהכינה נעמה שהיתה מעצבת גרפית היתה כרזה לסוכה. ברוח הכרזה של נעמה, מעל 40 מעצבות גרפיות עיצבו השנה את הכרזה שלהם לסוכה. כל מעצבת בחרה פסוק בהשראת נעמה ועיצבה כרזה סביב הפסוק . פרטים נוספים על המיזם כאן

כרזות

אני מאחלת לכולנו שנחדש עלינו את זמננו, נמצא את איזוננו, ונמלא את השנה הבאה עלינו לטובה בתוכן שיוסיף משמעות לחיינו.

 

 

 

אהבתם את הפוסט? שתפו!

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

buy essay english essay writing write essay for me online essay writer