חומר ורוח - הבלוג

יולי 3, 2015

מה טובו אוהלך – פרשת בלק

בלעם ובלק הפכו להיות שם לצוות חורש מזימות, שבא להרע ו"לעשות צרות", אבל גם הם כשבאו לקלל, התפעמו מדברים מיוחדים שראו אצל עם ישראל וכוח הקללה שבפיהם הפך לכוח של ברכה.

דמיינו את אחמדיניגא'ד בכל תפארת זקנו הג'ינג'י, עומד מול מיקרופונים ומצלמות ומתחיל נאום שבוודאי לא בא לברך את ישראל.. והנה מפיו יוצאות .. ברכות! לא סתם "לא קללות" אלא ממש ברכות!

"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח.. וישא משלו ויאמר.. מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל.. כגנות עלי נהר.. וזרעו במים רבים..ותנשא מלכותו.. מברכך ברוך ואוררך ארור.." (כד' ב' ט')

ומה ראה בלעם בבתיהם (ליתר דיוק אוהליהם) של ישראל שהשאיר עליו כזה רושם? "ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אוהל חברו" (רש"י)  יש פרטיות בבתי ישראל, ויש ברכה בפרטיות הזו!

יש אנשים של פרטיות ויש אנשים שאוהבים ונהנים מהחשיפה. אני באופן אישי מהקבוצה הראשונה בדרך כלל. לפחות בכל הנוגע לתכנון בית. תמיד מעדיפה לתכנן מבואה ורק אז כניסה לשטחים הציבוריים, מעדיפה שחדרי השינה יהיו עם מקסימום פרטיות, ועוד כהנה וכהנה.

לפני כ 10 חודשים התחלתי לכתוב ולפרסם את בלוג העיצוב שלי חומר ורוח. זה דרש ממני יציאה מהמרחב הפרטי לשיתוף ציבורי וחשיפה שהיא פחות טבעית לי. ובכל זאת הייתה לי הפתעה גדולה. נהניתי מכל רגע של עשיה סביב הבלוג. החל ממציאת הרעיונות, וכתיבת התכנים, דרך מציאת תמונות והשראות. ובמיוחד במיוחד נהניתי בכל פעם מחדש למצוא את החיבור בין חומר ורוח. מצד שני המחויבות להיצמד לפרשת השבוע ולפרסם פוסט בכל שבוע, דרש ממני הרבה השקעה וזמן. והזמן כפי שידוע, הוא מצרך יקר ביותר!

לאחר שהוכחתי לעצמי שאני גם מעצבת וגם בלוגרית, ומאידך עברו שבועיים ולא פרסמתי פוסט (אגב, השמיים לא נפלו רק קיבלתי כמה מיילים, טלפונים וווטסאפים של של "הי הכל בסדר?")  כעת אני יכולה להסיט קצת את הוילון, לחזור לפרטיות שלי ולמצוא את האיזון הנכון ביותר עבורי בין פנים וחוץ. אני בוחרת להמשיך ולעצב ללקוחותיי עיצוב אישי בחומר וברוח, ומדי פעם לכתוב ולשתף אתכם קוראי הבלוג במחשבות, בהשראות, וברוח שמאחורי החומר.

בהזדמנות זו פותחת לכם דלת להציץ ל"אוהלי", למשרדי האהוב עלי כל כך, הנעים לי והמעורר בי השראה.

_MG_5328

 

משרדי אהוב עלי בזכות הצבעוניות הרגועה שלו, בזכות הפריטים השונים שאספתי במהלך השנים ממקומות שונים ומגוונים, בזכות שילוב הסגנונות והחומרים ממנו הוא עשוי ומסוגנן, וגם בזכות כמויות ספרי העיצוב והמגזינים שיש בו. משרדי אהוב עלי בזכות חומרי העבודה וכלי העבודה שלי שמוצאים בו אכסניה ומשמשים אותי בנאמנות… ובעיקר בזכות הלקוחות שמגיעים אלי למשרד ובכל פעם מחדש גורמים לי לשמוח ולחוש סיפוק מעבודתי.

_MG_5329

 

_MG_5356

_MG_5515

 

 

_MG_5529

 

_MG_5503

 

_MG_5402

 

ובינתיים בין פוסט לפוסט, אם בא לכם לקפוץ, לבקר, להתייעץ או סתם להיפגש ולפטפט על חומר או על רוח… מוזמנים, אני כאן באוהלי!

_MG_5483

צילומים: מיטב אימס

 

בית ופזמון – שיר לפרשת קורח / אסתי שדיאור

האוהלים ושפע הברכות שבפרשת בלק שולחים אותי לשיר שכולו אוהלים, איחולים וברכות. מתוך שלל האיחולים שבשיר, בוחרת לצטט את הפרטי והכמוס שבהם:

"שיפול כוכב אחד עכשיו / עלינו ועל אהלינו / שיזכיר לכולנו להביע / עוד פעם עוד משאלה".

אסתי שדיאור, בוגרת החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מנחה מעגלי שירה בציבור לנשים, ופעילויות חברתיות ולימודיות בנושא הזמר העברי. 054-5665050

 

 

 

אהבתם את הפוסט? שתפו!

תגובה אחת על “מה טובו אוהלך – פרשת בלק”

  1. יפה החיבור בין פרטיות, כיבוד במרחב של האחר, ברכות ושלווה.

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

הזן את קוד האימון:

Please type the characters of this captcha image in the input box